<h1>כל בו הלכ' ע"ז סימן צ"ז</h1>
<h2>דף כ.</h2>
ואסו' לקרוח על המת אחד כהן ואח' ישראל. וחייב על כל קרחה וקרחה שיקרח כמנין הקרחות והוא שהתרו בו על כל אחת. ואח' הקורח ביד ואחד הקורח בסם לוקה. וחייב על כל הראש כבין העיני'. ושעור הקרחה משיראה כגריס בלא שער. ואינו חייב אלא השורט או הקורח על מת או לע"ז אבל הקורח או השורט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים פטור. והקורח בראש חבירו או השורט בבשר חבירו והכות' כתוב' קעקע בבשר חבירו והיה חבירו מסייע בזמן ששניה' מזידי' שניהם לוקין. אח' שוגג ואח' מזיד המזיד משניהם לוקה והשוגג פטור.
ואסור לגלח פאת ראש. וחייב על כל פאה ופאה אפי' גלחן בבת אחת ובהתראה אחת לוקה על כל אחת ואחת. ואחד המגלח הפאות ומניח שער כל הראש ואחד המגלח כל הראש לוקה הואיל וגלח הפאות.
ולוקה על כל פאה ופאה ואפי' נטלן כולן בבת אחת. ומותר לגלחן כמו מספרי' שאינו חייב אלא בגלוח תער שיש בו השחתה. ואין המתגלח לוקה עד שיסייע.
והשער שעל השפה העליונ' וכן השער המדולדל בשפה התחתונה מותר לגלחו בתער. ואסור הפאות אינו אלא משו' שדרך כומרי ע"ז להשחי' זקנ'.
<h2>דף כ:</h2>
האיש המלקט שערו' לבנו' מתוך שחורות או שצבען לוקה מי שעשה כן לשערה אחת מפני שעדה עדי אשה.
ואין המתגלח לוקה אלא אם כן סייע למגלח כגון שהוא ממציא עצמו. וכתב ה"ר יצחק ז"ל ואפילו אינו מסייע נמי איסורא איכא. ואסור להיות ניקף מעכו"ם דאין חילוק בין עכו"ם לישראל ובישראל דבר פשוט לאסור עד כאן.
<h2>דף כא.</h2>
ופאה זו שמניחין בצדעי' לא נתנו בה חכמי' שעור. וכתב הרמב"ם ז"ל ושמענו מזקננו שאין מניחין פחו' מארבעים שערות. וצריך להרחיק ד' שערות במקום פאה. ומותר ללקוט הפאות במספרים שאין אסור אלא בתער. וכתב ה"ר יצחק ז"ל אמרו חכמים אפילו במספרים כעין תער אסור. ואסור להשחית פאת הזקן של איש. וחמשה פאות הן בזקן. לחי העליון ולחי התחתון ולחי העליון משמאל ולחי התחתון מימין ושבולת הזקן. וה"ר אברהם ב"ר יצחק ז"ל כתב דיני פאות זקן ומקומן לא נתבארו ויש להחמיר כפי' הקונ' שפירש פרקי דדיקנא מקום פאות מזקן ומהראש. הראש של לחי העליון היינו תחת האזן שם היא פאת הזקן. ובסוף הלחי שקורים (מינט"ו) [מינטו"ן] פאה אחרת הרי ב' בכל לחי ואח' מלמעלה למטה מן הפרצוף באמצע הסנטר שקורין מינט"ו ויש שם עצם שמחבר ב' ראשי הלחי לא אותו דבר מועט שעל שפה התחתונה ממעל לסנטר באמצע. ורבי' (יחיאל) [חננאל] פי' בענין אחר מקום שהלחי מתחבר לצדעין הוי פאות זקן מקום חבורן לפאת הראש מכאן ומכאן הוי אחת מכאן ואח' מכאן ושני (גדולי השפה) [גבולי השפם] אחת מימין הפה ואחת משמאל ושבולת הזקן באמצע הרי חמש. ולשון הגמ' [ה"ג] פרקי דדיקנא ב' לחיים שבראש וב' השחתות בכל לחי ולחי אחת מלמעלה ואחד מלמטה ואח' באמצע זו השחתת הזקן וקצת נוטה לפי' הקונטריס. וכת' ה"ר יצחק נחלקו רז"ל בפי' הפאו' על כן על כל סוף העצם אסור. ונראה שלא להעביר שום תער על הזקן כלל ואפי' תחת הסנטר שקורין מינט"ו אסר הר"מ מאיורא לפי שפעמים שמושכין עליו עור הפאה אבל במספרי' מותר ע"כ.
ואסור לכתו' כתובת קעקע בבשרו והוא ששורט אדם על בשרו וממלא מקום השריטה צבע שאינו נמחק לעולם. ומעת שירשום באחד מן הצבעים הרושמין באי זה מקום מהגוף לוקה. והשורט שריטה על המת לוקה בין ששרט ביד בין ששרט בכלי והשורט לע"ז אינו לוקה אם לא שרט בכלי וזו היא מצות לא תתגודדו כי הגדידה והשריטה אחת היא.
